פסק דין
הצדדים לתביעות
1.התובעת והנתבעת שכנגד, חברת יזמים בנגב בע"מ (להלן : "יזמים") הינה חברה שניהלה סוכנות גז באזור באר שבע. בזמנים המופרטים לאירועים שבכתבי הטענות, שימשה יזמים כסוכנות גז של חזרת גז-גל בע"מ, הנתבעת מס' 1 והתובעת שכנגד מס' 1 (להלן: "גזגל"). הסכם הסוכנות בין יזמים לבין גזגל נחתם עוד בחודש ינואר 1993, ראו נספח א' לכתב התביעה של יזמים. זה המקום לציין כי יזמים הוקמה על ידי שלושה מייסדים, ה"ה אמיתי אלי, וקנין יעקב ויוסי בריח (להלן : "אמיתי"; "וקנין" ו"בריח", בהתאמה, יכונו יחדיו: "המייסדים"). בין השנים 2004 עד 2006 מכרו המייסדים את מניותיהם , כל אחד בנפרד, למר יצחק בן-חורין (להלן: "בן חורין", ראו הסכמי רכישת המניות ביזמים אשר צורפו כנספח B לתצהיר בן-חורין בתביעה שכנגד, סומן ת/3). בן חורין הינו בעל המניות והמנהל הנוכחי ביזמים.
2.הנתבעת מס' 3, חברת גז –גל דרום (1990) בע"מ (להלן : "גז גל דרום") הינה חברה המפעילה מתקן למילוי גז ברמת חובב. עד שנת 2005 הוחזקו מניות גזגל דרום מחצית בידי גזגל ומחצית בידי יזמים. מניות יזמים בגזגל דרום נרכשו בשלושה שלבים על ידי גזגל, עד סוף שנת 2005 (סעיף 6 לת/2, תצהיר בן-חורין). יש לציין כי בספריה של גזגל דרום הייתה רשומה הלוואת בעלים מיזמים בסכום של 333,283 ₪ נכון ליום 31/12/02 (להלן : "הלוואת הבעלים"), ראו רישומים מתוך הדו"חות הכספיים של גזגל דרום, צורף כנספח 1 לתצהירו של מר יאיר רוזנקרנץ, הנתבע מס' 2, מנהלה של גזגל וגזגל דרום (להלן: " רוזנקרנץ").
טענות יזמים בכתב תביעתה ובתצהיריה
3.יזמים טוענת כי מתחילת שנת 2005 נקלעה גזגל לקשיים ניהוליים וכספיים אשר גרמו לה להפר את הסכם הסוכנות שהיה בין הצדדים. יזמים טוענת שגזגל ניסתה באופן חד צדדי ושיטתי לשנות את התנאים המסחריים אשר היו נהוגים בין הצדדים. כך, בקש רוזנקרנץ להפעיל לחץ על יזמים, דרש את הקדמת תשלום המע"מ, הקדמת תשלומים שוטפים תוך שינוי מסגרות האשראי שהיו נהוגות עד אותה עת וכן בקש להגדיל את העמלה המשולמת לגזגל בגין כל רכישת טון גז על ידי יזמים.
4.מעבר לשינוי החד צדדי בתנאי ההסכם בנוגע למועדי התשלום ושיעור העמלות, כמפורט לעיל, טוענת יזמים שגזגל חדלה מלספק לה מיכלים הנושאים סימון של גזגל כנגד מיכלים של חברות אחרות אותן העבירה יזמים למתקן המילוי ברמת חובב; במשך ימים ואף שבועות לא סיפקו גזגל וגזגל דרום גז ליזמים, כמו גם לסוכנים נוספים באזור הדרום; לעיתים לא היה כלל גז במתקן המילוי של גזגל דרום; סופקו מיכלים לא תקינים; וגזגל אפשרה לסוכנים אחרים לפעול ולמכור גז באזור הסוכנות של יזמים (ראו סעיף 10 לכתב התביעה וסעיפים 10-14 – לת/2, וכן מכתבים ששלח בן-חורין בנושאים אלו, נספחים ב'1 עד ב' 11 לת/2 ).
5.יזמים טוענת שעקב המצב שנוצר ניסו הצדדים להגיע להבנות להסדרי ביניים (מפורטים בסעיפים 15-16 לת/2), אולם גזגל לא עמדה בהסדרים אלו. לפיכך, הציעה יזמים לגזגל שזו האחרונה תרכוש את מניות יזמים, ראו נספחים ג'3-4 לכתב התביעה. הצעה זו לא התקבלה והצדדים המשיכו לרכוש/לספק גז, תוך העלאת טענות מצד יזמים בדבר אי אספקת גז סדירה וכו', ראו סעיפים 19-27 לת/2. מחודש ינואר 2006 חדלו גזגל וגזגל דרום מלספק גז ליזמים, ראו סעיף 28 לת/2.
6.יזמים טוענת שעקב סירובה של גזגל להמשיך ולספק לה גז, חרף נכונותה לשלם עבור הגז במזומן, נאלצה יזמים לרכוש את הגז ממקורות אחרים, בסכומים גבוהים יותר, ראו סעיף 30 לת/2. עוד טוענת יזמים שעקב המציאות שנוצרה נאלצה היא להשקיע סכומים נכבדים ברכישת מיכלים וכי התנהגותה של גזגל גרמה לכך שנתח נרחב מלקוחות יזמים (כ-40%) עזבו את החברה לחברות מתחרות. בסופו של יום נאלצה יזמים למכור את פעילותה, כולל לקוחותיה הקיימים, לחברת בלגז במחיר של 140,000$ (סעיף 34 לת/2 והסכם המכירה, נספח 5 לת/2).
7.טענות נוספות המופנות כנגד גזגל, רוזנקרנץ וגזגל דרום הן שאלו סיכלו הסכם מכירה עם חברת דורגז אשר עמד על הפרק, פרשה בגינה תבעה יזמים גם את דורגז בהליך אחר, אשר התנהל בבית המשפט השלום בכפר-סבא (ת.א 2049/07, להלן: "התביעה כנגד דורגז"); וכי גזגל אפשרה לסוכנים אחרים לפעול באזור הסוכנות של יזמים. בסעיף 38 לת/2 מפרט בן-חורין את נזקי יזמים ואת דרישותיה הכספיות, כדלקמן: 100,000 ₪ בגין השקעה במיכלים; סך של 880,000 ₪ בגין אובדן לקוחות; סך של 150,000 ₪ בגין אובדן הכנסות מלקוחות בתקופות מחסור; סך של 160,000 ₪ בגין רכישת גז במחיר גבוה ממקורות חלופיים; אובדן הכנסות כתוצאה מפעילות סוכנים אחרים באזור הסוכנות – 20,000 ₪.
8.בנוסף טוענת יזמים כי היא זכאית להחזר הלוואת הבעלים בסכום שלא יפחת מ – 243,282 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. בן חורין מודה בסעיף 40 לת/2 כי ליזמים קיים חוב שוטף בסך כולל של 587,348 ₪, סכום בו הודתה יזמים בכתב תביעתה, ראו סעיף 29 לכתב התביעה. עם זאת בתצהירו טוען בן חורין שעל חשבון החוב שולם שיק בסך 129,880 ₪ (להלן : "השיק"), ולפיכך יש להפחית סכום השיק מסכום החוב, כך נותרים אנו עם חוב של 457,468 ₪ (להלן: "סכום החוב שאינו מוכחש"). כנגד סכום החוב שאינו מוכחש טוען בן-חורין שיש לקזז את הלוואת הבעלים כמפורט לעיל ואת כל הנזקים המפורטים לעיל, דבר המוביל למסקנה שליזמים אין כל חוב, ההיפך הוא הנכון, יזמים זכאית לתשלום בסדר גודל של כמיליון ₪. עם זאת, ולצרכי אגרה בלבד, הועמדה התביעה העיקרית של יזמים על סך של 500,000 ₪.
טענות גזגל, רוזנקרנץ וגזגל דרום
9.רוזנקרנץ טוען כי שורבב לתביעה ללא כל סיבה ועילה – לטענתו, כל העסקאות נעשו בין החברות, לא פורטו בכתב התביעה עובדות המצדיקות חיוב אישי במקרה הנדון ולכן דין התביעה כנגדו להדחות. עוד טוענת גזגל כי נושא הלוואת הבעלים רלוונטי, אם בכלל, רק לגזגל דרום ולכן אין לקזז סכום זה מסכום החוב, הרשום בספריה היא.
10.לגופו של עניין טוענת גזגל כי התביעה העיקרית הוגשה רק כ"מכת מנע" לתביעה שכנגד, היא התביעה לתשלום החוב, תביעה שלמעשה אינה מוכחשת. גזגל מפנה לסעיף 29 לכתב התביעה ולסעיף 42 לכתב ההגנה בתביעה שכנגד, שם יש הודאה בדבר סכום חוב של 587,348 ₪, ומבקשת לקבל פסק דין למצער על סכומים אלו. לגבי טענת השיק, טוענת גזגל בעמ' 4-5 לסיכומיה ששיק זה נרשם בכרטסת ונלקח בחשבון לצורך ההתחשבנות, לכן אין כל מקום לבצע הפחתות כמתואר בתצהיר בן-חורין. משכך, ולנוכח כרטסות גזגל וגזגל דרום, מבקשות אלו לחייב את יזמים בסכומים המפורטים בכתב התביעה שכנגד – סך של 557,189 ₪ לגזגל, סך של 129,254 ₪ לגזגל דרום, והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
11.לגבי טענות הקיזוז המופרטות בכתב ההגנה שכנגד, המהוות למעשה גם את עילות התביעה של יזמים בכתב תביעתה, טוענת גזגל שהנטל להוכיחן, הן נטל השכנוע והן נטל הבאת הראיות, מוטל על שכמה של יזמים. גזגל טוענת שיזמים נכשלה כישלון חרוץ בהוכחת טענותיה בדבר הפרת ההסכמים על ידי גזגל, כמו גם בהוכחות הסכומים הנתבעים בכל מרכיב ומרכיב. גזגל מוחה על דרך הגשת התביעה על סך 500,000 ש"ח "לצרכי אגרה בלבד", כשבדרך זו מותירה היא למעשה לבית המשפט לקבוע איזה רכיב מהתביעה הוכח ואיזה לא, ובגין אילו מהרכיבים לחייב.
12.גזגל טוענת כי בעיותיה ומצוקותיה התזרימיות של יזמים לא נוצרו בשל מעשי גזגל, כי אם ככל הנראה בשל ניהול לקוי ו/או בשל טעות בביצוע רכישת המניות מהמייסדים. גזגל מפנה להודאותיו של בן-חורין בעדותו שלפיהן : " לצערי סמכתי על עצמי ועשיתי שיקול מוטעה לגבי מידע מוטעה שקיבלתי מהמוכרים (המייסדים)" (עמ' 30 שו' 7-8). גזגל טוענת כי לאורך כל הדרך היה קיים חוב של יזמים על חשבון רכישת הגז, ויזמים מעולם לא התכחשה לחוב זה, אלא רק בקשה לדחות את הקץ בתשלומו. גזגל מציינת שעצם אי התשלום מהווה הפרת ההסכם ומזכה אותה בדרישה לפירעון מיידי של החוב, וזאת בנוסף להפרות נוספות את ההסכם בהם הודה בן-חורין, כדוגמת מילוי גז ממקורות אחרים : "מילאתי בניגוד לחוק באישור מינהל הגז" (עמ' 34 שו' 7), כשלטענת גזגל אישור שכזה לא ניתן; העבירה לדורגז את רשימת הלקוחות של גזגל (עמ' 55 שו' 9); החתימה דיירים על מעבר לחברה אחרת, מבלי שאלו הבינו את תוכן המסמך (עדות לאופלד פרסלר מטעם גזגל, עמ' 49 שו' 18-26).
13.גזגל טוענת כי בנסיבות שנוצרו היתה רשאית להתנות את המשך אספקת הגז בפירעון החוב, כפי שנהגה. מעבר לכך טוענת גזגל כי אכן היו אירועים נקודתיים בהם לא היה גז במתקן המילוי, דבר הנובע מהקצבות של מינהל הגז. במקרה של מחסור שכזה טוענת גזגל כי היא אינה אחראית לחוסרים שנוצרים, אולם אם בכלל, מדובר בימים ספורים בלבד ובוודאי לו בנזקים להם טוענת יזמים. גזגל טוענת כי נזקיה של יזמים הינם מופרכים ומוגזמים ולא זכו להוכחות המתבקשות, כדוגמת דו"חות כספיים, רשימת לקוחות וכו'. גזגל מבקשת לבקר את המסמכים שהוצגו – ובינהם למשל רכישת מיכלים בשנת 2001, כאשר בן חורין נכנס לתמונה בשנת 2004-2005, דבר הבא ללמדך על רצינות הראיות.
14.לגבי הלוואת הבעלים טוענת גזגל טענה עיקרית אחת – לשיטתה, בעת שמכרו המייסדים את מניותיהם לגזגל, קיבלו הם לידיהם סך של 150,000$ כל אחד המהווה את החזר הלוואת הבעלים שרשומה לטובת יזמים. בעניין זה מפרט רוזנקרנץ להסכמות שגובשו עם המייסדים (סעיף 10-11 לתצהירו); לעותק ישיבת ההנהלה של גזגל דרום מיום 6/6/04, מוצג 2א' לתצהירו של רוזנקרנץ; להסכמים שכרת בן-חורין עם המייסדים, שם כלולה הוראה מפורשת כדלקמן: "מוסכם בזאת כי למרות שמניות החברה משקפות זכויות גם בגז גל דרום בע"מ, יישארו זכויות אלה בחברת גז גל בבעלות המוכר בלבד" (נספח 2 לתצהיר רוזנקרנץ; וכן לעדותה הפתלתלה של אמיתי, שהודה שמדובר למעשה בהחזר הלוואת הבעלים (עמ' 12 שו' 2-4) וכך הוא דיווח על העסקה לשלטונות המס (עמ' 12 שו' 16). משכך, ומשנפרעה ההלוואה בדרך של תשלום ישיר למייסדים, אזי גם היא עדיין רשומה בספרים לטובת יזמים, אין מאחוריה דבר ויזמים אינה זכאית לקיזוז כלשהו על חשבון הלוואת הבעלים. גזגל מוסיפה וטוענת כי עניין הלוואת הבעלים לא עלה כלל לדיון, אלא כשבוע ימים לאחר שיזמים הסכימה לשלם את החוב, ראו מכתביה מיום 17/8/05 ומיום 23/8/05, צורפו במסגרת נספח ב' לת/2.
15.משכך, טוענים גזגל, גזגל דרום ורוזנקרנץ שדין התביעה שכנגד להתקבל ודין התביעה העיקרית להדחות. מוסיפים אלו וטוענים כי במהלך המשפט התברר שלא ניתן לתת אמון בעדותו של בן-חורין, שהייתה, שליטתם, בלתי עקבית ומלאה בסתירות; שלמסקנה דומה הגיעה כב' השופטת ניצה מימון שעשוע, כשאר דחתה את התביעה כנגד דורגז; וכן מפנים לאמירה של בן חורין לפיה אם התביעה כנגד יזמים תתקבל "לא יהיה ממי לגבות" (עמ' 25 שו' 24).
טענות יזמים במענה לתביעה שכנגד